• Instagram
  • Facebook
  • YouTube

בית חינוך גליל מערבי, ת.ד 56 נהריה. טלפון 04-9933333  פקס 04-9520252

דואר אלקטרוני 1galilmaaravi@gmail.com

מסלול אישי להצלחה

שיר שכתב אייל

יש דברים / שבשבילם חי אדם / בשביל ליהנות ולחיות / יש רגעים טובים ושקטים/ יש רגעים של דכאונות/ יש רגעים של כשלונות./ יש דברים / שבשבילם חי אדם / לפחות עבורי ואולי גם עבורך / יכול להיות בשביל שנינו יחד / אבל לפי דעתי כולם חיים / בשביל דבר אחד / דבר טוב / דבר יפה והוא אהבה / לפעמים הולכת או אולי בורחת / אבל אהבה כולם רוצים ביחד/ אבל כשהיא בורחת,/ אנחנו בורחים יחד.

אייל דרור

בן אתי ודוד. נולד ביום כ"ז באב תשל"ד (1974.8.15) בנהריה. אייל נולד בחודש השביעי להריונה של אמו, והיה הפג הראשון בפגייה שזה עתה הוקמה בבית היולדות בנהריה, אך אייל הלך והתאושש במהירות, ומתינוק קטן וחלוש הפך לילד תכול עיניים ובהיר שיער, שצמח והיה לנער יפה תואר, הבולט בהופעתו החיצונית. בבית הספר היסודי למד אייל ב"כצנלסון" בנהריה. בהיותו בן שתים עשרה עברה המשפחה למושב מעונה שבגליל ואייל המשיך את לימודיו בבית חינוך גליל מערבי. הלימודים בבית הספר לא היו חשובים לאייל, אלא הרצון למצות את החיים ואת כל מה שהרגע מציע.

אייל אהב את חיק הטבע ואת נופי הגליל והמרחבים, שהיוו עבורו את החופש. הוא אהב בעלי-חיים, אך יותר מכל היה אוהב אדם. היו לו חברים רבים מכל המגזרים, ללא הבדל דת,לאום, צבע או גיל, העיקר האדם. בהופעתו החיצונית דמה אייל ל"ילד פרחים": הוא השתדל לשמור על מקוריות גם במראהו החיצוני, בשערו הארוך, בשרשראות ובצמידים שענד, בבגדים "זרוקים".
חבריו הקרובים ביותר של אייל היו בני משפחתו - אמו, אביו ואחיותיו דורית, ריקי וליאור. יחסים
חמים ופתוחים במיוחד היו בין אייל לאמו. אייל נהג בחופשיות עם אתי, אמו, שיתף אותה בחוויותיו
ובהתלבטויותיו ויחד היו מגיעים למסקנות והחלטות. את דורית אחותו, שהיתה קטנה ממנו בשנה בלבד, לקח איתו בצאתו עם חבריו. אייל היה עצמאי, לא אהב שמעמידים לו גבולות, אך ידע להעמיד את הגבולות לעצמו. הוא אהב תמיד להיות עסוק, לעשות, להיות מוקף בחברים, להאזין למוסיקה, לחבר שירים, לנגן בגיטרה, לצייר, ליצור. קירות חדרו של אייל מכוסים בציורי קיר שצייר ובכתובות שכתב, דברים שאהב, ורצה שתמיד יהיו מול עיניו.

חצי שנה לפני נופלו, פגש אייל בחברתו, נועה. בין
השניים פרחה אהבה גדולה. הם תכננו תוכניות לעתיד ואייל כתב לנועה שירים. אמו של אייל מספרת שנועה היתה אהבתו הגדולה הראשונה של אייל.
באוגוסט 1993 התגייס אייל לצה"ל. חדור מוטיבציה, התנדב לשרת בגולני. אייל נהנה מן השירות והיווה ביחידתו את הרוח החיה.
אייל נפל בקרב בלבנון, ביום כ"א בתשרי תשנ"ו (1995.10.15). בן עשרים ואחת היה בנופלו. עמו נפלו עוד חמישה חיילים - סרן יוסי אוחנה, סמ"ר גיא שלם חדד, סמ"ר אייל שמח, סמל יותם ענבר וסמל יאיר ברק. לאחר מותו הועלה אייל לדרגת סמ"ר. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בנהריה. אייל הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות.

משפחתו של אייל הוציאה לאור ספר לזכרו, המספר את סיפור חייו. מלגה על שמו ניתנת לילדים דיסלקטיים; טורניר כדורסל לבתי-הספר היסודיים נערך מדי שנה במעלה יוסף, לזכרו של אייל; המתנ"ס במעלה יוסף, המשרת את יישובי הצפון והדרום של המועצה האיזורית, נקרא על שמו.

מפקדו של אייל מספר

אייל היה חייל בפלוגה המסייעת ואותו הכרתי באופן אישי. קשה היה שלא להכיר אותו - גבוה, מזוקן, בולט מעל כולם והחשוב מכל - בעל חוש הומור. אייל היה מאגיסט בפלוגה, מקצוען אמיתי. מאז שהכרתי אותו היה עם מאג על הצוואר. תמיד בראש הכוח, בחוד החיילים. אייל אהב את החיים, אהב את גולני, האמין בשליחות שבשירות הקרבי ובצדקת הדרך.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now