תלמיד נהריה לחץ כאן | תלמיד נהריה,עכו,קריות לחץ כאן |תלמיד כפר ורדים אלאל נווה זיו לחץ כאן |הסעות יום ו' נהריה לחץ כאן
"מתחילים מחדש, למה לא, מזה רע?..."
בטקס מרגש החלה שנת הלימודים בבית חינוך גליל מערבי. בטקס עלו תלמידי כיתות ז' לכל תשואות תלמידי ומורי בית הספר. העליה המרשימה איך לא, של שכבת הבוגרים, יב.
גל קלדרון- האיש והמצלמה
כתבתן של יעל מ.,ירדן ומאי,מדיה דיגיטלית
מהדורת חדשות מדיה שכבת י'
טלמחשביזיה
כיום כולם משתמשים במכשירים כמו מחשב וטלוויזיה, בני הנוער בכלל מכורים לכל תוכניות הריאליטי וכמובן לפייסבוק במחשב. אני לא מדמיינת את אחר הצהריים והערב שלי מבלי להשתמש במכשירים הללו. הם משפיעים על רוב הפעולות שעושים בני הנוער וזה מוזר לדמיין חיים בלעדיהם!!! כתבתה של קרוליין בוטארה
גשם בוא רד עלי
משהו בריח של הגשם עושה אותי מאושרת. אם תשאלו אותי, אין מחזה יפה יותר מילדים קטנים שמקפצים בשלוליות, או זוג שחולק מטרייה בגשם שוטף ומנסה להתחמם בחיבוק.כל שנה אני תוהה מחדש איך אנשים מסוגלים לשנוא את החורף.הרי בינינו, מי לא מצא את עצמו הולך ברחוב באמצע הקיץ, ספוג בזיעה, מקלל בלב על החום ומייחל לחורף? כתבתה של שקד פלדמן
נהריה או ת"א?
מי אמר שרק תל אביב היא עיר ללא הפסקה ?לפני שבוע נסעתי לתל אביב ואת האמת כבר התחיל לשעממם אותי כל שנה נוסעים לתל אביב "לעיר הגדולה " כדי לבלות אבל בעיקר שופינגשופינג ושוב שופינג .אני באמת לא מצליחה להבין למה נוסעים שלוש שעות כדי לקנות חולצה אחת , שהכל נמצא "מתחת לאף " ,ממש קרוב אלינו ,בעיר שלנו .כתבתה של ליאור דביר
תיכון גליל מערבי לעזרת הכרמל
מיד בתום חופשת חנוכה דיברו מורי תיכון גליל מערבי עם התלמידים על האסון במטרה לברר עם התלמידים את העובדות ולאוורר רגשות. נסיון העבר מלמד שאחת הדרכים להתמודדות עם אסון בסדר גודל כזה היא המעורבות והעשייה. לשם כך פנינו לארגונים שונים והצענו את עזרתנו ותרומתנו. מהר מאוד הבנו שהעזרה הנחוצה היא ידיים עובדות. ארגנו קבוצת תלמידים מכיתות י' ויב' ויצאנו ליומיים של פעילות התנדבותית. לכתבתה של ימית, ולאלבום התמונות המלא כפי שתיעדה שירן דנינו, מדיה דיגיטלית, לחץ כאן
אמא וירטואלית?
לפני כשבועיים פתחתי לאמא שלי חשבון בפייסבוק מאז היא לא יורדת מהמחשב לרגע. ישנם המון אנשים ברחבי העולם אשר מכורים לפייסבוק לא שיערתי לעצמי שגם אמא שלי תהיה אחת מהם.כתבתו של אדיר סוויסה, מדיה דיגיטלית
בתחילת דרכם בכיתה ט' רוב התלמידים שואלי את עצמם את השאלה הבאה : לאן להשתייך ,מה יותר מתאים לי ולמה אני מסוגל .הסטיגמה שנוצרה היא למסלול מב"ר משתייכים תלמידים עם ציונים נמוכים ולכן היחס שונה כגון: קצב איטי ,"דיבור ברור" ועוד .
בתיכון אזורי גליל מערבי נבנה מזה שנה מרכז משאבים אשר יכיל כיתות לימוד חדשות שיאפשרו ללמידה בקבוצות קטנות, אזור מדיה דיגיטאלית חדש, גדול ומאובזר שיכלול אולפן טלוויזיה , חדר עריכה, כיתת לימוד וחדר צוות. כמו כן ספרייה גדולה ומרווחת יותר .
בשנים האחרונות הפלאפון הפך להות אחד מהדברים החשובים ביותר אצל האנשים בעולם. במובן אחר "הפלאפון חברו הטוב של האדם" כבר כאשר הילד עולה לכיתה א' הוא חושה שמגיע לו פלאפון הוא אומר להורים שלו שהוא אחראי מספיק כדי שיהיה לו פלאפון
בכל שבוע אנו מנסים להספיק הכל ולרצות את המורים וההורים,וגם לבלות עם חברים.תמיד הייתי בעד לימודים אבל למה זה תמיד לא מתאים?.כנראה זה הגיל שיותר רוצים להיות חופשיים מאשר להצליח בחיים.
כמה פעמים יצא לכם לשמוע מוזיקה על פול ווליום וההורים מהצד מתלוננים שננמיך ? או לשמוע אותה מהרכב שנוסע לצידכם ? המוזיקה היא חלק גדול מהחיים שלנו. רובנו אם לא כולנו מושפעים ממנה. היא בהחלט מרכז העניינים ...
סוף- סוף ספושבוע כאן , שישי- שבת של שקט, כך לפחות אני מקווה. אולי שוב יהיה גשם כל השבת, סיבה מצוינת להתכרבל בפוך במיטה, ולא שיש באמת לאן ללכת באשרת, וטוב שלא גם באמת התכוונתי לעשות את זה בכל מקרה. אז מה עושים? יושבים במחשב? בוהים בטלוויזיה ומזפזפים שעה כדי למצוא משהו מעניין? כל היום בפלאפון?
לפני כשבועיים פתחתי לאמא שלי חשבון בפייסבוק מאז היא לא יורדת מהמחשב לרגע. ישנם המון אנשים ברחבי העולם אשר מכורים לפייסבוק לא שיערתי לעצמי שגם אמא שלי תהיה אחת מהם.
מיד בתום חופשת חנוכה דיברנו עם התלמידים על האסון במטרה לברר עם התלמידים את העובדות ולאוורר רגשות. נסיון העבר מלמד שאחת הדרכים להתמודדות עם אסון בסדר גודל כזה היא המעורבות והעשייה. לשם כך פנינו לארגונים שונים והצענו את עזרתנו ותרומתנו. מהר מאוד הבנו שהעזרה הנחוצה היא ידיים עובדות. ארגנו קבוצת תלמידים מכיתות י' ויב' ויצאנו ליומיים של פעילות התנדבותית.
אמצע הלילה בלב המדבר, אפילו קו אחד של קליטה אין פה . שלושה ימים שלא דיברת עם אמא, הרים עצומים שצריך לעלות במסלולים, והכי נורא, החום המטורף שיש ביום לעומת הקור הבלתי אמין שמגיע בלילה . ואז שוב אתה שואל את עצמך , למה יצאתי לטיול הזה בכלל, בזמן שיכולתי להיות בבית ולהשלים קצת שעות שינה ?
אם יצא לכם לצפות בחדשות או לפתוח עיתון בזמן האחרון, בוודאי נתקלתם בשני מקרים שזעזעו את המדינה: נער בן 16 ששם קץ לחייו בעקבות הצקות חוזרות ונשנות דרך הפייסבוק, ונערה בת 12 שנאנסה ע"י שני צעירים שפגשה דרך אותה רשת חברתית. האם הפייסבוק נהפך למקום מסוכן מידי בשבילנו?
אין כמו לשבת בבית בחורף גשום ולהזמין פיצה לבית עם החברים או לחלופין ללכת לקניון ולעצור בבורגר קינג לארוחת צהרים קלה. פיצה, צ'יפס, נקניקיות, המבורגר, זה נשמע לכם מוכר מאיפהשהוא?
רובנו אוהבים להתפנק על שניצל חם בלחמנייה וחומוס ולא תמיד מסתכלים על הערך הבריאותי שזה מביא איתו . החגים כבר מאחורינו אז זה לא תרוץ לאכול כל מה שבא ליד.
במחשב והטלוויזיה הפכו כמעט לכל חיי בני הנוער, חוזרים הביתה אוכלים ורואים טלוויזיה, אחר כך הולכים לחדר מכינים שיעורי בית עם מוזיקה, וכמובן את הערב מבלים בפייסבוק, האם שכחנו כבר איך הם החיים בלי מכשירים כאלו, האם נהיינו "מכורים כבדים", והאם נצליח להמשיך לחיות בלי התפתחות טכנולוגית שכזו?! העולם הופך להיות טכנולוגי יותר ויותר!
שוב אני צריך למצוא טרמפ לנהריה,נמאס,לא נורא עוד חצי שנה אני אוציא רישיון על אופנוע,או שאולי לא...הרבה מתבגרים שבקרוב ימלאו להם 16 שנים כבר חולמים על רישיון האופנוע שלהם,יש כאלה שבאמת אוהבים את הכלי והמהירות אבל מצד שני יש נעים שמוצאים את האופנוע כפתרון זריז להגעה ממקום למקום .
כיום הרבה אנשים מוותרים לעצמם בקלות בגלל שהיו להם כמה כשלונות בחיים, אז הם חושבים שגם בפעמים הבאות הם יכשלו ושאין להם טעם בכלל לנסות שוב, אבל הם לא יודעים מה הם מפסידים כאשר הם מוותרים לעצמם כל כך מהר והויתור הזה גורם להצלחה שחבויה בפנים לא לפרוץ החוצה, ההצלחה הזאת שיכולה להביא אותם לפסגה.
זה קשור אלינו
ברוכים הבאים לחטיבה העליונה. תלמידי י מספרים על הלחצים והמבחנים שלא נגמרים.
יובל בן שושן- את האמת שהכינו אותי לכל ההיסטריה של המבחנים אבל לא ידעתי עד כמה זה ישפיע עלינו. נכון , אז צריך לפעול ע"פ לוח זמנים ולהיות מסודרים, אבל מה עם כל המסביב ? מה יהיה שיתחילו הבגרויות ? ואם עכשיו זה מלחיץ מה יהיה בכיתה יא' ? ובאוניברסיטה ? לכתבה לחץ כאן
אופנוע? מסוכן! - שוב אני צריך למצוא טרמפ לנהריה,נמאס,לא נורא עוד חצי שנה אני אוציא רישיון על אופנוע,או שאולי לא...הרבה מתבגרים שבקרוב ימלאו להם 16 שנים כבר חולמים על רישיון האופנוע שלהם,יש כאלה שבאמת אוהבים את הכלי והמהירות אבל מצד שני יש נעים שמוצאים את האופנוע כפתרון זריז להגעה ממקום למקום . כתבתו של אייל בוקובזא
.jpg)
